ישנם מעיינות בארץ, שבדרך אליהם צריך להתפלל שיהיו בהם קצת מים. ישנם מעיינות בארץ, שכשמגיעים אליהם, צריך לחפש אותם ממש ממש טוב, כדי להבין שלזה התכוונו כשאמרו: "יש שם מעיין".
לא זה המקרה במעיין כנף, שיושב (כפי שאפשר לנחש משמו) ליד המושב כנף, לא רחוק ממעלה גמלא. מי מעיין כנף (או מעיין דיר עזיז) מנוקזים לברכה מלבנית מקסימה, מטופחת ושמורה היטב. מסביב לברכה תמצאו פינות צל לשבת בהן בזכות העצים הרבים שמסביב, פח לאיסוף פלסטיק ופח לאיסוף פסולת אורגנית ואפילו שירותים כימיים.

ואיך קרה שהמעיין מטופח כל כך? הכול אודות לאנשים הטובים של מושב כנף. בתוך כל הטוב הזה מעורב גם עצב ארץ ישראלי ידוע… את טיפוח המעיין התחיל בן המושב אשר (אשי) נוביק אשר נפל בעת שרות המילואים שלו במלחמת לבנון השנייה והוא בן 36. אשי היה אהוב מאוד על בני המושב, והם החליטו להקדיש את טיפוח המעיין ואחזקתו לאשי. ניתן לראות שלט על אחד מעצי האקליפטוסים הגדולים המקיפים את המעיין: "מעיין כנף, פסגת גן עדן, לזכרו של אשי נוביק ז"ל".

בית הכנסת העתיק בדיר עזיז
כבר אמרנו שמעיין כנף, נקרא גם מעיין דיר עזיז, וזאת משום שבקרבת מקום נמצא כפר סורי נטוש בשם: דיר עזיז כמובן.  אז, ממש שם בקרבת הכפר הנטוש, בשביל העפר שמעל המעיין, נמצא בית כנסת עתיק מהמאה הרביעית, תקופת התלמוד. בחורבות בית הכנסת, שהשתמר היטב, אפשר לזהות בברור את גומחת ארון הקודש, כמה ספסלים ותבליטים יפים שנשתמרו היטב לאורך כל השנים.

כפי שזיהו הארכיאולוגים, נראה שהישוב היהודי שהיה שם – המשיך, בנה ושכלל את בית הכנסת בשלבים, במשך כמה מאות השנים שבהם השתמשו בבית הכנסת (בערך מהמאה הרביעית ועד המאה השמינית). אך היהודים מסתבר, לא מפסיקים לשכלל ולבנות בתי כנסת; כי בשנת התשס"ג (2003) המשיכו חברי מושב כנף בבנייה. ומה שמדהים שהם לא עשו זאת סתם כך בשביל היופי, אלא שילדי בר המצווה של מושב כנף חוגגים בו עד היום את בר המצווה שלהם.

אז אם אי פעם תרצו להסביר המשכיות דורות מהי – הרי שבית הכנסת העתיק שליד מושב כנף, הוא דוגמא מצוינת לכך.