עמק הבכא – כשהארץ לא שקטה
26 בספטמבר 1973. חיל האוויר הישראלי מוריד כמה מיגים סוריים. הסורים כועסים. גדוד השריון 77 מחטיבה 7, בפיקודו של סא"ל דאז אביגדור קהלני, עולה לתגבר את הכוחות בשטח, והם נפרשים בפתחת קוניטרה. אליהם הצטרפו עוד כוחות שריון וחי"ר שנפרשו באזור – כי בצה"ל היה ברור… שמשהו הולך להתרחש. רק שאף אחד עדיין לא ידע מה…
עמק הבכא – סבל ותלאות מגלות ועד חזרת העם לארצו
במאה ה-16 כותב היסטוריון יהודי ספר בשם "עמק הבכא" – הספר מתאר את התלאות והסבל הקשה של עם ישראל בגלות. במאה ה-19 מצטרף אליו הסופר מנדלי מוכר ספרים בספר משלו, הנקרא בשם דומה: "בעמק הבכא". אך נראה, שרק מלחמת יום כיפור העקובה מדם הביאה את השם עמק הבכא לקדמת הבמה, "בזכות" המערכה המטורפת שהתחוללה שם. שם בין הר חרמונית לבין העיירה קוניטרה.
הייתה זו מערכה שרבים לא שבו ממנה, ורבים אחרים נושאים עדיין את הצלקות שלהם ממנה. ואילו אחרים, שנושאים את זכר חבריהם בצער – נושאים עמם גם אותות מופת וגבורה בשל המעשים ההרואיים שהתחוללו שם – בעמק הבכא. כמו למשל, אביגדור קהלני – שכמפקד בצבא ההגנה לישראל עמד עם ראש מחוץ לצריח, כדי שכוחותיו ייטיבו לראות, בעוד שהכדורים והטילים מתפוצצים ליד ראשו ולכל עבר. קהלני לבדו הצליח לחסל 3 טנקים סורים ממרחק של 50 מטרים בלבד. בעוד ששאר כוחותיו, בפיקודו מעורר ההשראה, הצליחו להשמיד 300 טנקים סורים. וזאת, אחרי שנראה היה שהקרב אבוד.
הקרב בעמק הבכא החל מיד עם פרוץ מלחמת יום כיפור, ב-6 באוקטובר. בקרב התחולל "ריקוד" שכל פעם ידו של צד אחר הייתה על העליונה. אך, כעבור ארבעה ימים ב-9 באוקטובר, כשנראה היה שהכול אבוד, בעוד הכוחות הסורים סוגרים מכל עבר בחי"ר, בשריון ובארטילריה כבדה – התחולל מפנה לטובת כוחותינו, כאשר ב-10 באוקטובר הדפו כוחות צה"ל את הסורים מעבר לקו הסגול, ואפילו המשיכו להדוף אותם פנימה חזרה לשטח סוריה.
אנדרטת עמק הבכא
כדי להגיע מאתנחתא באפיק אל אנדרטת עמק הבכא יש לנסוע כ-60 ק"מ בדרך היפה שעל כביש 98. ושם, בחלקו הצפוני של עמק הבכא, ממתינה לכם אנדרטת עז 77. טנק ותותחים המונחים בצורה אנכית – מסמלים את האש הנוראה ואת השקט, הנורא לא פחות, שהגיע לכאן מיד אחרי. שמותיהם של 21 לוחמי גדוד 77, שנפלו באזור בזמנים הקשים שבין מלחמת יום כיפור ומלחמת לבנון הראשונה – חקוקים כאן לעד לזיכרון עולמים, אל מול הנוף המופלא הנשקף.
